שניאור ליפסון
 | |
| לידה |
18 בפברואר 1914 תל אביב, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה | 22 בינואר 2001 (בגיל 86) |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים |
 ישראל |
| מקום קבורה |
משמר העמק  |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מוסדות |
מכון ויצמן למדע |
| תלמידי דוקטורט |
אריה ורשל, מיכאל לויט |
| פרסים והוקרה | חתן פרס ישראל למדעי החיים (תשכ"ט) |
| הערות | ממקימי האוניברסיטה הפתוחה בישראל |
| תרומות עיקריות | |
| פיתוח תאוריה למעברי הליקס ושיטות SGF (Sequence Generating Function) ו-CFF (Consisten Force Field) | |
  | |
שניאור ליפְסוֹן (18 בפברואר 1914 – 22 בינואר 2001)[1] היה פרופסור לכימיה-פיזיקלית במכון ויצמן למדע, דקאן הפקולטה לכימיה והמנהל המדעי של המכון. היה ממקימי האוניברסיטה הפתוחה בישראל והדקאן הראשון שלה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל למדעי החיים (תשכ"ט).
בשנת 2013 זכו תלמידיו אריה ורשל ומיכאל לויט בפרס נובל לכימיה[2] על עבודה שמבוססת ביסודה על שיטות Consistent Force Field - תיאוריה מקורית שפיתח פרופ' ליפסון.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליפסון נולד ב-1914 בתל אביב להורים יוצאי רוסיה. למד בגימנסיה "הרצליה". באותה תקופה החל להיות פעיל בתנועת השומר הצעיר. לאחר לימודיו הצטרף לקן התנועה בייסוד קיבוץ תל עמל בעמק יזרעאל. בשנת 1942 התגייס לפלמ"ח, וכעבור שנה שוחרר ללימודים אקדמיים. לאחר שסיים תואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה חזר ללמד במוסד החינוכי של קיבוץ משמר העמק,[3] בו הורה עד מלחמת העצמאות.
עם פרוץ המלחמה גויס ליפסון לחיל המדע ושירת תחת אהרן קציר, שהיה באותה עת מנהל מחלקת הפולימרים במכון ויצמן למדע. לאחר שחרורם מהצבא נענה ליפסון להצעתו של קציר ובא לעבוד עמו במכון, על אף אי-היכרותו עם התחום העיקרי שבו עסקה המחלקה – כימיה. מחקריו עסקו בתחום התפר של תגובתם הפיזיקלית של חומרים כימיים. במקביל המשיך בלימודיו באוניברסיטה העברית, ובשנת 1954 סיים את לימודי הדוקטורט (כותרת הדיסרטציה שהגיש: "האנרגיה החפשית של תמיסות פוליאלקטרוליטיות").
בראשית עבודתו העצמאית כחוקר יצא ליפסון לאוניברסיטת קורנל ועבד עם פרופ' פיטר דביי, מומחה בעל שם עולמי לכימיה פיזיקלית. בתקופה זו פיתח את הנוסחה לחישוב תכונות תמיסה של שרשרות פולימריות, ובסופה חזר למכון ויצמן. עבודתו זו, כמו גם עבודתו כחוקר אורח באוניברסיטת הרווארד, הובילו אותו לפיתוח תאוריות נוספות, בהן תאוריה למעברי הליקס ופיתוח שיטות SGF (Sequence Generating Function) ו-CFF (Consistent Force Field), המתארות את התנהגותן התרמודינמית של שרשרות פולימריות והשימוש האופטימלי בפרמטרים המצויים בהן (באמצעותן, למשל, נחשף המבנה הטבעי של החלבון).
בשנים 1963–1967 כיהן ליפסון כמנהל המדעי של מכון ויצמן.[4] בשנים 1973–1978, כיהן כדקאן הפקולטה לכימיה במכון. בשנת 1970 מונה על ידי שר החינוך, יגאל אלון, לעמוד בראש ועדה לבדיקת נחיצותה של אוניברסיטה פתוחה בישראל. הוועדה המליצה על הקמת האוניברסיטה במתכונת הנהוגה באנגליה.[5] לאחר הקמתה של האוניברסיטה הפתוחה מונה ליפסון לרקטור האוניברסיטה, והיה בין מתווי דרכה.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס ישראל למדעי החיים (תשכ"ט (1968)
- פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים (1959), על מחקרו "בעיות מכניקה סטטיסטית של פולימרים".[6]
- חבר כבוד של האוניברסיטה הפתוחה,
- דוקטור לשם כבוד של האוניברסיטה העברית,
- חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים,
- יקיר העיר רחובות לשנת 2000.
בשנת 2013 זכו תלמידיו אריה ורשל ומיכאל לויט בפרס נובל לכימיה[2] על עבודה שמבוססת ביסודה על שיטות Consistent Force Field - תיאוריה מקורית שפיתח פרופ' ליפסון.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתו של ליפסון, אילנה, נשואה לרב אורי ריוח, בנו של הרב יצחק ריוח.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופ' שניאור ליפסון באתר מכון ויצמן
- כרטיס אישי ואודותיו, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- דוד תדהר (עורך), "שניאור ליפסון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4764
- הפרופסור היה עגלון, מעריב, 28 ביוני 1961
- המנהל המדעי, דבר, 13 בספטמבר 1963
- דב גולדשטיין, הם היו בכותרות: גם מנגן באוקראינה, מעריב, 11 באוקטובר 1963
- אברהם פלג, שני צילומים של פרופ' ליפסון, מעריב, 11 באפריל 1969
- דויד מושיוב, המורה שהפך במקרה למדען, דבר, 22 באפריל 1969
- עדית זרטל, דרך ליפסון במדע, דבר, 6 באוקטובר 1972, המשך
- לזכר חברים: פרופ' שניאור ליפסון ז"ל (1914–2001), איגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 20 (2001), 20–21
- פרס נובל בכימיה למחקר שהתחיל במעבדה של פרופ' ליפסון - המאור הקטן, רשת ב', אוקטובר 2013
- מפרי עטו
- ראשית התהוות החיים, כיצד?, מדע כו, 3 (מאי 1982), 116–121, 142, באתר סנונית (על ברירה טבעית של מולקולות הנושאות מידע לשכפול עצמי)
- שניאור ליפסון, אחדות הטבע והיקום, מחשבות 57, נובמבר 1988, עמ' 12–21
- מותר החי מן הדומם: מוצא הברירה הטבעית, איגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 18 (2000), 2–3
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הקבר של שניאור ליפסון במשמר העמק, באתר BillionGraves
- ^ 1 2 The Nobel Prize in Chemistry 2013, NobelPrize.org (באנגלית אמריקאית)
- ^ נדב מן, כבר לא ילד: "המוסד" במשמר העמק חוגג 80, באתר ynet, 4 בנובמבר 2011
- ^ פרופ' ש. ליפסון מונה מנהל מדעי של מכון וייצמן, דבר, 21 ביוני 1963
- ^ אברהם פלג, אם אין התלמיד יכול להגיע לאוניברסיטה, תבוא זו אליו, מעריב, 9 במרץ 1971;
ברוך לשם, השדה הפרוץ של ההשכלה הגבוהה, דבר, 5 באפריל 1971;
רעיה נבו, לקראת אוניברסיטה פתוחה בישראל, דבר, 18 בדצמבר 1972;
אורי כהן, 'השכלה גבוהה לישראל השנייה': שניאור ליפסון והקמת האוניברסיטה הפתוחה, 1976-1970, עיונים 31, 2019 . - ^ פרס ויצמן למדעים מדויקים לפרופ' ברנבלום וליפסון, דבר, 26 ביוני 1959
עמנואל פרת, פרס לחוקרי סרטן ופולימרים, מעריב, 25 ביוני 1959
| בקרת זהויות |
|
|---|
- מדעני חיל המדע
- פיזיקאים ישראלים
- חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- זוכי פרס ישראל למדעי החיים
- זוכי פרס ויצמן
- סגל מכון ויצמן למדע: כימיה
- סגל האוניברסיטה הפתוחה
- אתאיסטים יהודים
- אתאיסטים ישראלים
- יקירי רחובות
- בוגרי גימנסיה הרצליה
- בוגרי השומר הצעיר
- בעלי תואר דוקטור ממכון ויצמן למדע
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- אישים הקבורים במשמר העמק
- תלמידי יואל רקח
- ישראלים שנולדו ב-1914
- ישראלים שנפטרו ב-2001